פגיעות מיניות
פורסם במגזין 'נשים'
גיליון מיוחד של מגזין 'נשים', מביא את סיפורן של נשים אמיצות אשר חושפות את עולמן לאחר פגיעה מינית שהן חוו. התופעה רחבה מאוד, הרבה יותר מן המקובל לחשוב, אך לא ניתנה לה החשיפה בשמות ופנים גלויים, ובטח שלא במגזר הדתי.
סקר של מכון מסקר בנושא הפגיעות המיניות בקרב גברים ונשים מהמגזר הדתי לאומי, מסייע להבין את היקף התופעה. הממצאים לפניכם.
שיטה
הסקר התבצע על בסיס מאגר משיבים קבוע ואיכותי הקיים במערכת של 'מכון מסקר'. מאגר זה מכיל אלפי משיבים ומשיבות מכל הארץ ומכל קצות קשת הדעות והגוונים במגזר הדתי לאומי. פרטיהם והגדרותיהם של המשיבים קיימים במערכת, לצד נתונים רבים שנאספו בשיטתיות מסקרים קודמים ואשר תורמים לניתוחו של כל אחד מהם. מהמאגר נגזר המדגם המייצג של האוכלוסיה הדתית לאומית, ייצוג המבוסס על שלל מאפיינים ייחודיים ומהותיים בתוך המגזר פנימה, אשר הורכב במקצועיות ודקדוק רב ע"י מומחים בתחום ועל בסיס מחקרים עדכניים.
כל אחת מהקבוצות המאופיינות הנ"ל, מתחלקת לשני זרמים הגובלים בהשקפה המקבילה להם, והם מכילים מנעד רחב של רמות הקפדה שונות בהלכה ובשמירת תורה ומצוות מחד, ומאידך הגדרות אישיות-עצמאיות שונות, להן ניתן משקל מתאים במדגם המייצג. טעות הדגימה לאומדנים השונים היא 4.5 אחוז.
מאגר המשיבים מפולח לפי פרמטרים שונים: תפיסה דתית בתוך הציונות הדתית, גיל, מגדר, מקום מגורים ועוד, כך שניתן לקבל את התשובות בהתאם לפילוחים הרצויים. כמו כן, ניתן לבצע ניתוחים סטטיסטיים ברמות ושיטות סטטיסטיות שונות החל מסטטיסטיקה תיאורית ועד ניתוחי הבדלים וקשרים בין משתנים, כל זאת לצורך הבנת המציאות בתחום הנבדק.
מתוך גיליון 218
פירוט הממצאים
עפ"י המדגם המייצג של המגזר הדתי לאומי:
א. 50% מסכימים או מסכימים מאוד, עם האמירה כי הקפדה משמעותית יותר על הפרדה מגדרית, לא תפחית תופעות של הטרדה/פגיעות מיניות במגזר. לעומתם, 37% לא מסכימים עם ההיגד או לא מסכימים כלל. 13% הנותרים נייטרלים.
ב. 45% מסכימים או מסכימים מאוד כי למרות המחיר החברתי המשמעותי שנובע מההקפדה על הפרדה בין המינים, רצוי להקפיד על כך (על הפרדה) לטובת הפחתת אירועי ההטרדה והפגיעה המינית. לעומתם, 37% אינם מסכימים לכך, או אינם מסכימים כלל. 18% הנותרים נייטרלים.
ג. 68% מסכימים או מסכימים מאוד כי אם יוכח שהקפדה מחמירה על הפרדה בין המינים מפחיתה מקרי הטרדה/פגיעה מינית, הם יתמכו בכך. לעומתם, 14% אינם מסכימים לכך או אינם מסכימים כלל. השאר, 18%, נייטרלים.
ד. 48% מסכימים או מסכימים מאוד כי הם ישמחו שבחברה הדתית לאומית יקפידו יותר על הפרדה בין המינים על מנת למנוע תופעות לא רצויות. 34% אינם מסכימים להיגד זה, או אינם מסכימים כלל לכך. 18% הנותרים, נייטרלים.
ה. 65% מסכימים או מסכימים מאוד, עם האמירה כי כדי לצמצם תופעות של הטרדה/פגיעות מיניות, צריך להקפיד יותר על גדרי הצניעות בין המינים (קירבה, שיחה, ייחוד, מרות וכד'). לעומתם, 23% לא מסכימים עם ההיגד או לא מסכימים כלל. 12% הנותרים נייטרלים.
ו. 53% מסכימים או מסכימים מאוד כי ישנה הקלת ראש בציבור הדתי לאומי בנושא יחסי וקשרי גברים-נשים (בעבודה, בקהילה, בלימודים וכו'). לעומתם, 29% אינם מסכימים לכך, או אינם מסכימים כלל. 18% הנותרים נייטרלים.
ז. 57% מסכימים או מסכימים מאוד כי ישנה נטייה להשתקת והסתרת אירועים (מצד הגורם ה"ממסדי"/ניהולי) של הטרדה ופגיעה מינית. לעומתם, 16% אינם מסכימים לכך או אינם מסכימים כלל. השאר, 27%, נייטרלים.
ח. 9% בלבד מסכימים או מסכימים מאוד כי שכיחות תופעת ההטרדות והפגיעות המיניות בציבור הדתי לאומי עולה באופן יחסי על שכיחותה של התופעה בציבור החילוני. לעומתם, 74% אינם מסכימים להיגד זה, או אינם מסכימים כלל לכך. 17% הנותרים, נייטרלים.
ט. 77% מסכימים או מסכימים מאוד כי תופעת הפגיעות וההטרדות במגזר לא הורחבה, אלא רק חשופה יותר (תקשורתית, ציבורית). לעומתם, 6% אינם מסכימים להיגד זה, או אינם מסכימים כלל לכך. 17% הנותרים, נייטרלים.
ניתוח הממצאים - ע"י ד"ר עדו ליברמן
הממצאים העוסקים בתופעת ההטרדה המינית והדרכים לצמצומה מלמדים כי מחד, הציבור הדתי לאומי אינו מאמין באופן גורף ביכולת להפחתת התופעה של הטרדות מיניות באמצעות הקפדת יתר על הפרדה, אך מאידך, מוכן, לפחות ברמה ההצהרתית, להקפיד יותר בתחום זה על מנת לנסות ולצמצם את התופעה.
מממצאים אלה ניתן להבין שני כיוונים משלימים. האחד הוא ההבנה המעמיקה שהולכת ומחלחלת בכלל הציבור הישראלי, ובכללם גם בציבור הדתי לאומי, על היקף התופעה ועל חומרתה והשפעתה ההרסנית על מעגלי חיים שלמים. מסתבר שלנוכח הבנה זו, אף שאין אמון מוגבר ביכולת לצמצום התופעה באמצעות הפרדה מוקפדת יותר, יש מוכנות בסיסית לנסות גם את האפשרות להפרדה מוקפדת יותר למרות המחיר החברתי המשמעותי שלה.
ההסבר השני עובר לרמת ניתוח המאקרו של הציבור הדתי לאומי בשנים האחרונות מעבר לתופעה שנבדקה כאן. מסתבר מהממצאים, כי למרות ה"באז" התקשורתי והציבורי המאפיין את קבוצות הקצה של הציונות הדתית – הקבוצה התורנית מחד והקבוצה הליברלית מאידך, מרבית הציבור הדתי לאומי מאופיין כציבור שמרני למדי אשר משתדל לשמור על אחיזה גם בקווים מודרניים ונזהר שלא להיגרר לתפיסה חרדית מובהקת. כך אנו מוצאים בממצאים כיווניות שמרנית של מוכנות להקפדת יתר בתחום ההפרדה, לפחות ברמה ההצהרתית, ואף אמירה די משמעותית שתומכת בטענה כי ישנו זלזול יחסי בשמירת היחסים בין המינים.
יחד עם זאת, ממצאים אלה לא מובהקים לגמרי. נראה כי ניתן להסיק כי המשמעויות הסוציולוגיות הנרחבות יותר של נתונים אלה, הן כי במתח שבחיבור בין יהדות אורתודוקסית-שמרנית לבין תפיסות מודרניות-ליברליות יש סתירה מובנית. בעוד בתפיסה ההצהרתית, נקודת המוצא שאותה מבטא הציבור היא הגישה השמרנית יותר תוך עירוב של גישה ליברלית, חיי המעשה נוטים לכיוון המודרני-ליברלי תוך חיבור לגישה אורתודוכסית – שמרנית.
עוד ממצא שעולה כאן הוא תמיכה בהאשמה של מנהיגי הציבור וה"ממסד" הדתי לאומי בהסתרת ובהשתקת אירועים ספציפיים, והתופעה בכללותה. מעבר להאשמה קבועה וטבעית של "ממסד" בידי הציבור הכללי המאפיין חברה דמוקרטית באשר היא, ניתן לראות בממצאים אלה את תחושת המחויבות שמטיל הציבור על מנהיגיו בנושא זה. שליחות זו אשר הציבור מטיל על נבחריו ומנהיגיו, מאפיינת את התפיסה העכשווית להנהגה שלא תעסוק רק בנושאים הקלאסיים של "הציבור" אלא אף בנושאים שבמהותם הינם נושאים פרטיים ונקודתיים.
מתוך גיליון 218
פירוט הממצאים
עפ"י המדגם המייצג של המגזר הדתי לאומי, 47% מכירים מישהו בסביבתם הקרובה אשר חווה או חוותה פגיעה מינית. הגדרת סביבתם הקרובה מכילה למשל: משפחה, חבר/ה, שכן/ה, עמית/ה וכו'. בנוסף, 16% ציינו כי הם עצמם חוו פגיעה מינית.
באופן טבעי, ישנה חלוקה נדרשת בנושא זה בין המינים והגילאים:
60% מהנשים מכירות מישהו/י מסביבתם הקרובה שנפגע מינית, לעומת 35% מהגברים. בנוסף, צעירים מכירים יותר אדם כזה מסביבתם הקרובה לעומת מבוגרים מהם- 51% מהצעירים, 49% מהבוגרים ו- 41% מהמבוגרים.
באשר לפגיעה עצמה, 25% מהנשים העידו כי חוו בעצמן פגיעה מינית, לעומת 8% מהגברים. ובאשר לפילוח הגיל, ניכר כי בגיל הצעיר האחוז נמוך מהגיל המבוגר- 12% בקרב הצעירים לעומת 17% בקרב הבוגרים ו-20 בקרב המבוגרים.
חשוב לציין כי פילוח הגיל, מכיל גם גברים וגם נשים, ובאופן טבעי בקרב נשים צעירות/בוגרות/מבוגרות הנתונים גבוהים מגברים צעירים/בוגרים/מבוגרים.
המשיבים אשר מכירים מישהו/י מסביבתם הקרובה שנפגעו מינית, או אשר חוו בעצמם פגיעה מינית, דיווחו על גילאיהם של הנפגעים או הגיל שלהם בזמן שנפגעו: 9% נפגעו בגילאי 3 עד 7, 32% בגילאי 8 עד 12, 29% בגילאי 13 עד 17, 22% בגילאי 18 עד 23, 6% בגילאי 24 עד 30, ו-3% הנותרים בגילאי 31 עד 40.
הפגיעה בגילאי 24 ומעלה, היא בקרב נשים בלבד, עפ"י העולה מהפילוח הקיים לפי מין.
המשיבים אשר מכירים מישהו/י מסביבתם הקרובה שנפגעו מינית, או אשר חוו בעצמם פגיעה מינית, דיווחו על גילאיהם של הפוגעים: 4% דיווח כי גיל הפוגע (במקרה אותו הם מכירים או הפוגע בהם עצמם) הוא 7 עד 12, 15%- גיל 13 עד 17, 14%- גיל 18 עד 23, 12%- גיל 24 עד 29, 18%- גיל 30 עד 39, 24%- גיל 40 עד 49, 8%- גיל 50 עד 59, ו- 5%- גיל 60 ומעלה.
המשיבים אשר מכירים מישהו/י מסביבתם הקרובה שנפגעו מינית, או אשר חוו בעצמם פגיעה מינית, ציינו את זהות הפוגע:
18% ציינו כי הוא היה בן משפחה גרעינית, 10%- בן המשפחה המורחבת, 8%- עמית/מנהל בעבודה, 10%- גורם מקצועי/שירותי כלשהו, 21%- שכן/דייר בסביבת המגורים, 2%- גורם רבני/הלכתי, ו- 31%- גורם אחר או לא ידוע.
המשיבים אשר חוו בעצמם פגיעה מינית, ציינו מה הייתה תגובתם למקרה זה:
1% ציין כי הוא פנה לממונים על עצמו או על הפוגע, 8%- שיתפו מישהו מאותה הסביבה (עבודה, קהילה וכו') באופן אישי, 6%- פנו למרכז/עובד סיוע או עמותה מהתחום, 36%- שיתפו רק אדם קרוב או אדם מהמשפחה, 54%- לא דיברו על כך עם איש, ו- 6%- ציינו תשובת 'אחר'.
יש לזכור כי לא צוין באיזה טווח זמן נעשתה פעולת התגובה.
בנוסף, המשיבים יכלו לסמן יותר מתשובה אחת.
נשמח לשמוע את תגובותיכם על הסקר ובכלל.
מכון מסקר- מכון הסקרים והמחקר המתמחה במגזר הדתי לאומי